בשנים האחרונות יותר ויותר נשים עוברות ניתוחים להגדלת הישבן. הניתוח הלא שגרתי נעשה פופולרי בשנים האחרונות, בעיקר בארצות הברית, ובשנה שעברה גדל שיעור ניתוחי הגדלת הישבן ב-58%. יש הטוענים שטרנד ניתוחי הישבן הושפע ממפורסמות כמו קים קרדשיאן, ג'ניפר לופז, ביונסה וניקי מינאז', הידועות כבעלות ישבן גדול, והתקשורת מרבה לעסוק במראה החיצוני שלהן.
ניתוח ישבן יכול להתבצע בשתי דרכים: האחת, בעזרת שתלי סיליקון, בדומה לניתוחי הגדלת חזה. השתלים מוכנסים לישבן ואלו יוצרים מראה תפוח יותר לישבן. כמו בניתוחי חזה, ישנם שתלים בגדלים ובסוגים שונים, והמטופלת יכולה לבחור את השתל המתאים ביותב בתיאום עם המנתח. את תוצאות הניתוח ניתן לראות אחרי כשלושה חודשים, לאחר שהשתלים מתיישבים במקומם והנפיחות יורדת.
הדרך השנייה היא דרך לקיחת רקמות שומן טבעיות ממקומות אחרים בגוף (לרוב אזורים שבהם עודף בשומן כדוגמת הגב התחתון, הירכיים והבטן) והעברתם לישבן בהזרקה באמצעות צינורית דקה. לשיטה הזאת יש כמה יתרונות: במקביל להגדלת השומן, המטופלת מסירה שומן מיותר בחלקים אחרים בגוף. בנוסף, מכיוון שהשומן המוזרק לישבן מגיע מגוף המטופל, לא יכולה להיות דחייה מצד מנגנוני ההגנה של הגוף.
ישנם מנתחים המעדיפים את השיטה השנייה, של שימוש בשומן הטבעי של הגוף, וממליצים עליה. לטענתם, השיטה הזאת אינה משאירה צלקות בישבן ומביאה לתוצאות טבעיות ויפות יותר. התוצאות של הזרקת שומן עצמי נראות מיד לאחר הניתוח, אך לעתים ניתן לראות את ההשפעה הסופית של הניתוח רק כחצי שנה לאחריו, מכיוון שלא כל השומן המוזרק לגוף באמת שורד בו, ורק לאחר תקופה כזאת הנפח האמיתי שלו מתגלה.
בשתי השיטות לניתוח להגדלת ישבן ישנה תקופת החלמה של בין ארבעה לשישה שבועות, ובמהלכה המטופלת מחויבת ללבוש מחטבים כדי לספק התנגדות לישבן ולקבל את התוצאות הטובות ביותר.